לפני שלוש שנים אספתי אל ביתי אח ואחות. יפים וצמאים לאהבה, ליציבות ולביטחון.
האם יש בי אהבה? איך אוהבים ילד שלא גדל ברחמך? שאינו חלק ממך?
בתיאוריה זה פשוט- ילד הוא ילד ואמא היא אמא. במציאות גיליתי שאפילו לחוסר הדמיון הפיסי יש משמעות. גיליתי שדברים שהיו פשוטים עם ילדי שלי- מגיעים כעת בעוצמות חזקות פי כמה.
האם היה זה כה פשוט עם ילדי שלי, או שרק השנים שחלפו עמעמו והשכיחו את הקשיים ואת הלילות ללא שינה? האם גם את ילדי שלי
בחנתי ושפטתי ללא הרף?
אני אומרת לעצמי שעם ילדי יכולתי להיות חופשית וכאן עליי למסור דין וחשבון. יש לי תפקיד ויש מי שבוחן כיצד אני ממלאה את תפקידי.
אבל האמת היא שככה הם פני הדברים גם עם ילדי הטבעיים והיושב במרומים צופה ויודע מה ואיך אני עושה עם הפיקדון שהפקיד בידי.
אותן שאלות ששאלתי בעבר צצות שוב: מה זה "אמא טובה?" מהי הדרך הנכונה?
רק שהיום השאלות חדות יותר ואת התשובות קשה לי יותר למצוא וליישם.לפני שלוש שנים הצטרפו למשפחתנו שני ילדים.לפעמים אני חושבת איך היו חיינו נראים בלעדיהם. שלוה, שקט, שקיעה לתוך זקנה, ריקנות.
הילדים הביאו איתם שמחה כה רבה ואנרגיות כל כך חזקות שאני חייבים להישאר צעירים כדי לעמוד בזה.לא תמיד זה כל כך קל, הרבה פעמים אני עייפה מאוד, מותשת. מרגישה שכל האנרגיות שלי נשאבות ע"י הילדים.מישהו שאל אותי מדוע בגיל בו יכולתי לפרוץ קדימה מבחינה מקצועית, לאחר שסיימתי את שנות גידול הילדים ,שמתי משקולות על רגליי.
האם רציתי לפרוץ קדימה? אולי פחדתי? אולי חשתי שזה לא באמת מה שאני רוצה? לפני שלוש שנים היינו שבע נפשות במשפחה. בעוד שלושה חודשים כאשר יוולד, בע"ה, הנכד החדש, נהיה מספר כפול.
אח ואחות הצטרפו למשפחתנו ופתחו תקופה של צמיחה והתחדשות.לפעמים אני נדהמת לגלות עד כמה הם מתאימים למשפחתנו. אני יודעת שתמיד ישמרו על זהותם הנפרדת, שיש להם משפחה נוספת ומשמעותית עבורם.
אני יודעת שהם הגיעו אלינו מפני שהיו צריכים לגדול אצלנו והם שייכים אלינו במובן העמוק ביותר.
אני מתפללת שיהיו לנו הכוחות לגדל אותם בשמחה ובטוב לבב.
אני מאמינה שיצליחו להתמודד עם כל הקשיים ויוציאו לאור את הכוחות והיופי הטמון בהם.כבר שלוש שנים. ילד שכולו עיניים וילדה שכולה מחמדים.
עדיין מחפשת את דרכי, חשה בדחף הולך ומתעצם ליצור, להתנסות בדברים חדשים.
יודעת שהשתנתי, לא יודעת לאן אגיע ומה אעשה בעתיד.יודעת שזה לא היה קורה לולא הילדים.
אני מביטה בעיניהם הבורקות ומודה לק' על כל הטוב שגמלני.
